התהליך המלא של קבלת חנינות

כולנו מכירים על פי רוב את השלב הסופי אשר בו מאשרים חנינות לאסירים כאלה ואחרים, אשר יושבים בכלא בשל ביצוע של עבירות בתחומים שונים או חנינות עבור מצבים קלים יותר של קנסות וכיוצא בזה - הנשיא חותם על טופס מיוחד, אשר בו הוא מאשר כי הוא חונן את האדם מן העבירות אשר מיוחסות לו על פי החוק במדינת ישראל. בכך כוחו של הנשיא הוא בקיצוץ במאסרים, מחיקת רישומים פליליים, ביטול או הפחתת קנסות, ואף ביטול הליך של פסילת רישיון נהיגה. יחד עם זאת, חשוב מאד להבין איזה תהליך החנינות עוברות בדרך, ולהבין מה הוא תפקידו של הנשיא בתהליך.

עובר גורמים משפטיים

בניגוד לנהוג לחשוב, הנשיא מאשר או דוחה חנינות לא רק לפי שיקול דעתו האישי. למעשה, ברוב המקרים הנשיא מאשר או דוחה חנינות לפי ההמלצה המקצועית שהוא מקבל מגופים בעלי ידע משפטי נרחב. מדובר על שני גופים - הגוף האזרחי היא מחלקת החנינות של משרד המשפטים, והגוף הצבאי הוא מדור החנינות בפרקליטות הצבאית. הפרקליטות הצבאית מטפלת אך ורק בדין הפלילי אשר מיוחס לחיילים שביצעו עבירות בעת שירותם, והמחלק במשרד המשפטים כאמור ברישום הפלילי של האזרחים.

  

ומה קורה אצל הנשיא?

הנשיא דן בכל בקשת חנינה שמוגשת אליו, בין אם המחלקות המשפטיות של משרד המשפטים והפרקליטות הצבאית ממליצות לאשר אותה או לדחות אותה. חשוב לציין, כי הנשיא לא נפגש עם האנשים שמגישים בקשות עבור חנינות. הנשיא דן אך ורק לפי החומר הכתוב שמובא מולו. כאמור, ברוב המכריע של המקרים (יותר מ95% מהמקרים) הנשיא נוהג לקבל את ההמלצה של הגורמים המשפטיים.

ואיך מגישים את הבקשה?

כדי להגיש בקשות עבור חנינות (ניתן להגיש יותר מבקשה אחת), אתם לא חייבים לעשות זאת בעזרת עורך דין פלילי, אך הוא בהחלט יוכל לסייע לכם בתהליך. מעבר לכך, לא רק האדם עצמו יכול להגיש את הבקשה לחנינה. גם בא כוחו של האדם או קרובי משפחה שלו מדרגה ראשונה זכאים לפנות בשמו ולבקש חנינה.