עניים בישראל

מה מדיניות המדינה ביחס למלחמה בעוני?

המלחמה בעוני היא אחד המושגים שאנו שומעים מידי שבוע בחדשות, בעיקר כאשר יוצאים דו"חות חדשים שמעידים על המצב העגום במדינה ובחברה שאנו חיים בה, בה כמות העניין בישראל עולה מידי שנה. ישנם אנשים רבים שיכולים להרשות לעצמם הכול לצד אנשים שלא מצליחים לסגור את החודש ומתקשים להניח אוכל לילדיהם סביב השולחן בכל ערב. המדינה עצמה מתערבת במלחמה זו ועושה כל מה שביכולתה אך מצד אחד יש אנשים שנוקטים בגישה שאומרת שהמדינה לא עושה מספיק לעומת אנשים שחושבים אחרת. המדינה מנסה למזער את התופעה על ידי יצירת מקומות עבודה וחקיקת חוקים שמקלים על אותן משפחות גם אם הדבר אומר מתן קצבאות מסוימות וזכות של כל אחד לחתום על דמי אבטלה.

מתן קצבאות לא מספיק לחיים איכותיים ותקינים

אמנם יש קצבאות מסוימות לקשישים שזוכים לה מפאת חוק הסיעוד ועוד דרכים שהמדינה מנסה ליצור כדי לפלס את דרכם של הנמצאים מתחת לקו העוני לאורח חיים תקין אך הסבה הרווחת היא שקצבאות אלו אינן מספיקות. ניתן לשייך את המצב העגום של עניים בישראל ליוקרהמחייה הרב שאפילו שכר מינימום לא מצליח לכסות בחלק מהמקרים ולחוסר התחשבות מצד גופים רבים שמחייבים בהוצאות רבות גם משפחות קשות יום.

הוצאות גבוהות שמקשות על המחייה

ההוצאות הרבות שלוקחות חלק במצבם הכלכלי הקשה של עניים בישראל הוא נושא לדיונים רבים ברמת הכנסת והממשלה ועד השיחות היומיות של כל אחד עם חברו. ההוצאות גם על דברים בסיסיים כמו חשמל, ארנונה וקניות בסופר מרקט מרקיעות שחקים ולא נדמה שהן הולכות לרדת עם הזמן. אמנם ישנן עמותות רבות שעוזרות למשפחות קשות יום בעיקר לפני חגים ושבתות אך גם עזרה זו בטלה בשישים אל מול הצרות היומיומיות שהן חוות.