אי ביטחון תזונתי

ראשית, מהי הגדרת המצב?

אי ביטחון תזונתי מוגדר כמצב בו אין למשק בית או לאדם יחיד גישה יום יומית למזון זמין. כיום מוגדרים כ-2 מיליארד בני אדם בעולם כנמצאים ברמות משתנות של אי הביטחון התזונתי, רובם תושבי מדינות מתפתחות. המצב מתבטא בצורתו הקיצונית ברעב המוני, הנגרם לרוב בשל מלחמה, עוני חריף או אסונות טבע ומביא למגיפות ולמוות המוני. ואולם, רוב המוגדרים במצב של אי ביטחון תזונתי אינם סובלים מרעב המוני אלא מנגישות משתנה למזון, כלומר-  תזונה קיימת אך לא מספקת, המחזיקה בקושי את הגוף.  במאות השנים האחרונות צומצם המצב משמעותית בשל המהפכה התעשייתית והשיפור בטכנולוגיות חקלאיות, שהביא לתנובה חקלאית מוגדלת. כתוצאה מכך, המצב נדיר מאוד בארצות המפותחות, והולך ומצטמצם בעולם המתפתח. 

תגובת הגוף למצב של אי ביטחון תזונתי

בניגוד לדעה הרווחת, הפיתרון למצב של אי ביטחון תזונתי מורכב יותר מאשר אספקה גדולת מימדים של מזון זול ויבש המבוסס על פחמימות דוגמאת קמח או אורז. זאת מכיוון שהגוף נמצא במצוקה לא רק במצבים של חוסר קלורי, אלא גם במצבים בהם החוסר הקלורי סופק אך עדיין קיים חוסר בחומרים נוספים. אותם חומרים נוספים הם מינרלים וויטמנים, הממלאים תפקיד חיוני בקיום התקין של גופנו. גוף האדם אינו מסוגל לייצר אותם בעצמנו, ועוד לצרוך אותם כחלק ממזונו. מחסור בהם מלווה בתגובות גופניות חריפות. לשם דוגמא, מחסור באבץ יכול לגרום לעייפות ולדיכאון, בעוד מחסור בוויטמין B2 יביא לסדקים בזוויו הפה וצריבה בעיניים. בעיות שונות נגרמי מחוסרים שונים. פתרון הוליסטי לאי הביטחון התזונתי כרוך באספקת מזון המכיל את החומרים השונים להם הגוף זקוק.

תהליכים עולמיים הנוגעים למצב

למרות שהעולם המפותח נהנה לחשוב על עצמו ככזה ש"צועד קדימה", האמת העצובה היא שתהליכים עכשוויים ממשיכים לעכב את המיגור של אי ביטחון תזונתי. האוכלוסייה גדלה, קרקעות חקלאיות נלקחות לטובת בניית שכונות מגורים, שערי הדולר עולים ואית גם מחרי הנפט. כל אלו משמרים את קיום המצב. עם זאת, מדינות רבות מודעות למצב ומקיימות ישיבות בפורומים מדיניים שונים על מת למצוא פיתרון משותף למצב.